פונדקאות אחראית

מוקד ידע בנוגע להיבטים האתיים בתהליך

היבט נוסף שיש לשים לב אליו הוא זכות הפונדקאית לפנות לערכאות משפטיות כדי להגן על זכויותיה, או במקרה של הפרת ההסכם מצד ההורים המיועדים או צד שלישי. הסכמי פונדקאות מסוימים מאמצים גישה מפלה ביחס להפרת ההסכם, כאשר הסנקציות על הפרה מצד הפונדקאית חמורות בהרבה מאלו המוטלות על ההורים המיועדים במקרה של הפרת ההסכם מצידם. בנוסף, הסכמי פונדקאות מסוימים שוללים, במפורש או במשתמע, זכות זו, וחלקם אף מחייבים את הפונדקאית להשיב כסף להורים המיועדים במקרה שייפסק שאלו צריכים לפצות אותה במסגרת הליך משפטי. לעיתים זכותה של הפונדקאית לפעול במקרה של הפרת ההסכם נפגעת בשל הגבלות קשות בחוזה על העברת מידע לצד שלישי (ובכלל זה עו"ד). סעיפים כאלו מנצלים בצורה שאינה סבירה את פערי הכוחות בין ההורים המיועדים לפונדקאית.


בהקשר זה, ראוי לציין כי בחלק מהחוזים שבחנו במסגרת פרויקט זה מופיע סעיף הקובע שכל הפרה של סעיף כלשהו בהסכם תחשב כהפרה יסודית (material breach), כלומר הפרה שמאפשרת לאחד מהצדדים לבטל את החוזה, בשונה מהפרה לא יסודית שאינה מאפשרת ביטול החוזה. בפועל, הדבר קובע שגם מעבר על איסור לא מהותי (למשל מעבר על אחת ההגבלות המוטלות על הפונדקאית) יכול לאפשר ביטול של החוזה ללא התחייבות מצד ההורים המיועדים. דיני החוזים בישראל, למשל, אוסרים על קביעות מהסוג הזה – ולו היה סעיף דומה מובא לבית המשפט הישראלי, ההחלטה הייתה שאין לו תוקף. כמו כן, אין קביעה מקבילה ביחס לחובות ההורים המיועדים.


מעבר לצורך בכיבוד ההסכם מצד ההורים המיועדים, המלצתנו החד-משמעית היא לאמץ גישה הוגנת ומאוזנת ביחס לחובות הצדדים ומשמעות הפרת חובות אלו, ולא למנוע מהפונדקאית את זכותה לפנות לערכאות במקרה הצורך.

 

1156 Total Views 1 Views Today

סגור לתגובות