פונדקאות אחראית

מוקד ידע בנוגע להיבטים האתיים בתהליך

בתרבויות שונות ובמדינות שונות ישנה התייחסות שונה מאד לנשים פונדקאיות. ככלל, ככל שהחברה מתקדמת ומערבית יותר, כך יש ידע רב יותר בנוגע לפונדקאות וקבלה גדולה יותר של הפונדקאית במצבה. מנגד, בהודו למשל, נשים פונדקאיות רבות חוות קשיים חברתיים לא מבוטלים בתהליך הפונדקאות. במקרים מסוימים, נשים נאלצו לעזוב את מקום מגוריהן הקבוע לתקופת ההריון (תוך שימוש ב-"סיפור כיסוי" כזה או אחר) כדי שלא תתלווה אליהן סטיגמה חברתית. אחד החששות הוא שהסביבה הקרובה תחשוב שהפונדקאית מכרה תינוק שלה לזוג מערבי תמורת כסף. הסביבה החברתית הזו מייצרת, כמובן, בדידות רבה. למעשה, מחקר שנערך בשנים האחרונות בקרב נשים פונדקאיות בהודו הראה בבירור שהחלק הקשה ביותר עבורן במסגרת הפונדקאות היה החשאיות עליה נדרשו לשמור במסגרת התהליך. גם בעדויותיהן של פונדקאיות הודיות עולה במספר הקשרים הקושי הכרוך בהיבט החברתי.


במדינות מערביות, כאמור, יש קבלה גדולה יותר של התהליך ושל הפונדקאית. כמו כן, המבנים החברתיים במדינות אלו לרוב מכתיבים תלות נמוכה יותר בקהילה המקומית, ומכאן שהסיכון הכרוך בנידוי חברתי נמוך יותר. עם זאת, גם במדינות אלו במקרים רבים נלווית סטיגמה לתהליך הפונדקאות.

 

2059 Total Views 1 Views Today
קטגוריות: כללי 1 אהב

סגור לתגובות