פונדקאות אחראית

מוקד ידע בנוגע להיבטים האתיים בתהליך

כפי שכתבנו במבוא למוקד הידע, אנו מאמינים שנכון שההורים יפעלו להשיג את מירב המידע לגבי רצונותיה וצרכיה של הפונדקאית לפני חתימת החוזה, בין השאר כדי לוודא במידת האפשר את הסכמתה מדעת לתהליך. עם זאת, אנו מכירים בכך שלא תמיד ניתן לערוך פגישה כזו, בין השאר עקב הבדלים תרבותיים ושיקולים כספיים. גם במהלך ההריון, יכול קשר שוטף (בין אם פנים אל מול פנים או באמצעות טלפון/סקייפ) לסייע בליבון בעיות המטרידות את הצדדים (למשל בעקבות הטיפול הרפואי), וספציפית – לאפשר לפונדקאית להיעזר בהורים המיועדים במידה והיא זקוקה לסיוע מול הסוכנות או המרפאה. עם זאת, פעמים רבות הגורם המתווך (הסוכנות או המרפאה) יהיו נוכחים במהלך השיחה, וגם אם לא ישתתפו בה, ייתכן שייקשה על הפונדקאית להתבטא בחופשיות. ככלל, אנו ממליצים לפתוח אפיק תקשורת עם הפונדקאית במהלך ההריון וחושבים שיש בו תועלת רבה לשני הצדדים. המתכונת והתדירות צריכים להיקבע במשותף בין שני הצדדים.


תהליכי פונדקאות מערבים חשיפה של היבטים אינטימיים של החיים, כמו בדיקות רפואיות ולידה. כמו כן, האוטונומיה והעצמאות של הפונדקאיות לעיתים מאותגרת על ידי הגבלות או מעורבות יתר של ההורים והסוכנות, שלעיתים אף נתפסות כפיקוח פולשני על ידי הפונדקאית. אנחנו מאמינים שאין "דרך נכונה" להגדיר את הגבולות בין הורים לפונדקאיות – אבל שצריך לדבר בפתיחות על המגבלות האלו בתחילתו של התהליך. ישנן פונדקאיות, למשל, שמרגישות ששיחה יומית מההורים מטרידה וחודרת למרחב הפרטי שלהן, בעוד אחרות מברכות על ההתעניינות ומקבלות אותה בברכה. הבדלים אלו ניכרים גם ביחס לנוכחות ההורים בחדר הלידה או בבדיקות רפואיות ואפילו למחוות פשוטות כמו נגיעה בבטן ההריונית כדי להרגיש את בעיטות העובר/ית. לא רק את המרחב האישי יש לכבד, אלא גם את רגשותיה של הפונדקאית במהלך התהליך. הפלות, למשל, לרוב נתפסות כטרגדיה של ההורים – אך לעיתים הן מותירות את הפונדקאית שבורה מבחינה רגשית. נכון להתייחס לרגשות אלו באמפתיה ורגישות.

924 Total Views 1 Views Today

סגור לתגובות