פונדקאות אחראית

מוקד ידע בנוגע להיבטים האתיים בתהליך

סוגיית הקשר עם הפונדקאית ועם תורמת הביצית היא מורכבת עבור הורים רבים. יש הורים שמעוניינים לשמור על קשר עם הנשים ואף רואים בהן חלק מהמשפחה, יש שמעדיפים לשמור על קשר מרוחק, יש ששומרים רק את המידע הבסיסי הדרוש כדי לאפשר לילד/ה לבחור בעתיד אם ברצונו/ה למצוא אותן ויש שמעדיפים נתק מוחלט על כל המשתמע מכך. בסוגיה זו, כמובן, אין המלצה אחת שתתאים לכולם/ן – ויש כמובן הבדלים גדולים בין הקשר עם הפונדקאית לעומת הקשר עם תורמת הביציות.


עם זאת, אנו ממליצים להבין שבמערכת היחסים שנוצרת בתהליך פונדקאות יש שני צדדים (או שלושה אם מחשיבים גם את תורמת הביצית), ונכון שהציפיות והחששות יהיו משותפים. יש נשים שתשמחנה להישאר בקשר עם ההורים המיועדים או לפגוש את הילד/ה בעתיד הקרוב או הרחוק – ויש אחרות שעבורן התהליך נגמר ביום הלידה/התרומה ושמעדיפים להשאיר את הפרק הזה מאחוריהן. לעתים מלווה לכך גם חשש מחשיפה של הפונדקאית/התורמת לסביבה, שלא תמיד מודעת למתרחש בזמן התהליך. במקרה של התורמת, "הפתעה" כזו עלולה גם להפריע למערכת היחסים הזוגית. לפיכך, אנו ממליצים לקחת בחשבון גם את השקפותיהן של הפונדקאית ותורמת הביצית.


במדינות המערב, כמו ישראל וארה"ב, הפונדקאות לרוב נתפסת על ידי הפונדקאיות כ"מתנה" להורים. בהתאם, הגורם שמשפיע במידה רבה על מידת הסיפוק שפונדקאיות מביעות מהתהליך לאחר סיומו הוא האופן בו התקבלה אותה "מתנה". פונדקאיות שמרגישות שהייתה הכרה במתנה שלהן על ידי ההורים מרגישות סיפוק מהתהליך; בעוד פונדקאיות שהרגישו, לאחר התהליך, שההורים התייחסו אליו כעסקה כלכלית וראו ברגע הלידה כרגע החותם את מערכת היחסים, דיווחו על תחושות קשות וחוסר סיפוק מהתהליך. כמובן שלא ניתן להכליל ממחקרים אלו לגבי פונדקאיות מערביות ככלל, אך אנו ממליצים להורים להתחבר לגישה הייחודית של הפונדקאית שלהם באמצעות היכרות מעמיקה, על מנת ללוות את הלידה – בימים ובשנים שאחריה – בתחושות חיוביות של כל הצדדים.

964 Total Views 1 Views Today

סגור לתגובות